חנוכה מתקרב והמאפיות כבר מלאות בסופגניות שאף דיאטה לא יכולה לנצח. אני עוברת ליד חלונות הראווה ומתאפקת כמה שאני יכולה, אבל עוד לפני שהגיע החג, בטח כבר אכלתי איזה שלוש או ארבע. איך אפשר לעמוד בפניהן?
הילדים בבית הספר כבר מתחילים להתרגש מהחג המתקרב, עם כל המאכלים המתוקים שלו והנרות הדולקים שמהפנטים כל ילד שרואה אותם. אנחנו כבר התחלנו לספר להם על המכבים ועל נס פך השמן ואנחנו עושים יצירה בנושא, והילדים שואלים כל הזמן מתי הם כבר יוכלו להדליק נרות. סבלנות, זה כבר ממש קרוב…
אני בעיקר מחכה כרגע לחופש. אמנם לא עבר המון זמן מאז החופש האחרון, אבל אני כבר די תשושה והמנוחה הזאת בהחלט תבוא לי טוב. האמת היא שזה מרגישדי מוזר להיות בחופש כשכולם בעבודה, כי כידוע בחנוכה יש חופש רק במערכת בחינוך ולא בשום מקום אחר. זה גם גורם ללא-מעט אנשים להתעצבן עליי ולבוא בטענות לכלל המורים ש"בקושי עובדים". נו, מה הם יודעים בכלל על העבודה הקשה שלנו?
חנוכה הוא חג מקסים, בעיקר לילדים. להורים כנראה הרבה פחות. גם למצוא לילדים סידור לחופש וגם להיגרר איתם למופעי חנוכה עמוסים ורועשים זה באמת עול לא קטן. אז תתנחמו בסופגניה ואל תחשבו על המשקל בינתיים, גם זה יעבור במהרה.
חונכת צמודה 