לפני כמה ימים יצא לי להיתקל בסדרה קופה ראשית. סדרה שהייתי רואה פעם והפסקתי אחרי כמה פרקים בעונה השלישית. הרגשתי שאיבדו מהתמימות בכתיבת הדמויות. הכל שקול ומחושב. אני מכירה כל רפליקה של כל דמות.
הדמות של רמזי תמיד מעלה לי חיוך. בפרק של חנוכה בכלל. איך הוא שר את שירי חנוכה מכל הלב. למרות שאנחנו יודעים שהיהדות זו לא הדת שלו. כשהארץ שלנו מלאה באלימות ושנאה, הפרק מאוד הצחיק אותי וצבט לי בו זמנית.
חונכת צמודה 